אנדי גולדוורת'י ומנדלה בטבע

הקיץ הביא איתו הרבה שעות בבית. החום הבלתי נסבל בחוץ ושנת הקודש של בתי הקטנה (בת שנתיים) הביאו אותנו לשגרה של בית בבוקר ויציאה רק בשעות אחה"צ לטבע, ככה בקטנה. לשעתיים שלוש. ארוחת ערב בחוץ וחזרה הביתה.

אנחנו גרים בהרי ירושלים, מקום קסום. בכל פינה, אפשר לשבת לפיקניק מפנק, עם גן שעשועים ליד או סתם מדורה. באחד מהימים יצאנו, האיש טרם חזר מהעבודה והבנות שוב התחילו לבדוק עד כמה יש לי סבלנות לריבים שלהן. אז התחלתי ליצור מנדלה. לקחתי כמה אבנים ושמתי במרכז המעגל ושאלתי מה עוד אפשר להוסיף. הגדולה הסתכלה עליי בפנים: "באמת אמא?"השנייה אמרה שאין מצב והשלישית התחילה להביא עלים. הרביעי הלך בעקבותיה והביא עוד עלים. לאט לאט נוצרה מנדלה. קטנה וחמודה. יצרנו משהו, בטבע, משהו שלא היה לפנינו ואחרינו הוא לא יפגע בסביבה, כל כך פשוט כל כך קל וכל כך טוב לכל הסובבים.

הריבים הפסיקו.

האיש הגיע והלכנו לאורך השביל. לאורך השביל ראינו שקיות, כוסות חד פעמיות ומלא זבל. כמה עצוב. אנשים מטיילים ושורקים את מה שיש להם ביד. בלי לחשוב שנייה עליהם, על הסביבה, על מה שהם משאירים אחריהם. כלום. פעם הבאה נצא עם שקית, אמרתי לילדים.

מצאנו עוד פינה קסומה עם נדנדות. שוב התחילו הריבים על מי יתנדנד "ואמא ואמא". שוב לקחתי אבן ושאלתי מה אפשר להוסיף, האיש נרתם והביא איצטרובלים מיובשים ולאט לאט נבנתה לה מנדלה. כולם נרתמו, כל אחד הביא משהו, הוסיף משהו, קצת חול לשינוי הצבע של האדמה, אבנים, עלים, זרדים וחוקיות של המעגל.

אנדי גולדוורת'י הוא אומן של הטבע, הוא משתמש בטבע ליצירותיו ומשאיר את היצירות להתפרק בזמנן. הוא רואה איך היצירה תורמת לטבע ומה קורה איתה בחלוף הזמן, איך היא משתנה בהתאם לעונות השנה.

מדהים לראות את ההקשבה שלו לטבע ויצירת יופי, יופי לבאים אחריו.

הלוואי שבמקום להשאיר זבל אחרינו, נשאיר משהו יפה. אפשר לראות את הסרטונים עליו ולמצוא רעיונות.

כשעזבנו את המקום באותו יום אחה"צ, בדיוק הגיעה אמא עם שתי בנותיה, ביקשנו מהן להמשיך את המנדלה, אם מתאים להן.

עוד על אנדי גולדוורת'י